הגדרת חבלה רשומה ע"פ חוק הנכים

כללי:

1.         זהו דיון בטענת התיישנות עליה עומד המשיב. העורר יליד 1971, התגייס לשירות חובה בצה"ל ביום 20.2.91 ובגיוסו נקבע לו פרופיל 97. הוא החל את שרותו בתור לוחם בחיל התותחנים והיה שם שנה וחצי, לאחר מכן הועבר לשרת כנהג בצנחנים. שם לדבריו עבד עבודה פיזית קשה. יודגש כי העורר טרם גיוסו היה בריא בגופו וכל הבדיקות שנעשו לו בלשכת הגיוס, הדגימו לטענתו ממצאים תקינים, לרבות בדיקות שנעשו ע"י מומחים לקרדיולוגיה.

2.         טענותיו של ב"כ המשיב הן, בין השאר, כי עוד טרם גיוסו של העורר לצה"ל, סבל העורר ממום כלשהו בליבו, אך בבדיקות שנעשו לעורר טרם גיוסו, לא נמצא פגם מהותי, בניגוד לטענת המומחה מטעם העורר. העורר עבר בדיקות אקו ודופלר (ראה מסמך "א" לסיכומי ב"כ העורר).

3.         העורר שוחרר מצה"ל ביום 24.8.93, ולטענתו של העורר, בהיותו בשירות סדיר וביום 25.7.93, הוא סבל מגידול בידו שלא הוסר ע"י רופא צה"ל למרות שהם המליצו על בדיקה (מסמך "ב" לסיכומי העורר).

ביום 27.4.93, לפני שחרורו, הוא נבדק ע"י ד"ר גבעון, אשר קבע כי הוא סובל ממחלת לב שהינה הגדלת חדר ימין ותנועה אבנורמלית של המחיצה הבין חדרית. הוא המליץ להזמינו לביצוע צינתור. לכך נדרש אישור של ק. רפואה פיקודי. תוצאות הבדיקה  מסוכמות במסמך "ג" שצורף לסיכומי העורר.

עוד נמצאנו למדים כי ביום ביצוע הבדיקה, עפ"י מסמך "ג", הומלץ להוריד את הפרופיל הרפואי שלו לפרופיל 24, עפ"י סעיף 13316.

4.         ביום 6.7.93, במהלך השירות הסדיר וביום ספורט בו השתתף העורר, הוא לקה במחלת לב מסוג A.S.D, איבד את הכרתו והופנה לבדיקה רפואית בבית החולים ביום 6.7.93.

5.         העורר השתחרר מהשירות באוגוסט 93 ואת תביעתו בעניין הלב, הגיש לק. התגמולים בחלוף למעלה מ-10 שנים ממועד שחרורו, דהיינו בפברואר 2004. ק. התגמולים, קבע כי לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 32 לחוק, שכן התביעה איננה מתייחסת לנכות שנגרמה ע"י חבלה רשומה, וכי ההשהייה בהגשת הבקשה עשויה להקשות על בירור הבקשה לאחר שחלף זמן, ולכן ביקש ק. התגמולים לדחות את התביעה על הסף.

            להלן הסעיפים הרלוונטיים הנוגעים לעניין, החל מסעיף וכלה בסעיף 35:   

                        "(א) התובע תגמול לפי חוק זה יגיש בקשה לקצין-תגמולים.

                        (ב) מי שלא הגיש בקשה כאמור בסעיף-קטן (א) והוא תובע זכות אחרת לפי חוק זה חייב להגיש לקצין התגמולים בקשה להכירו כנכה.

31. (א) קצין התגמולים ידון ויפסוק בכל בקשה בהקדם ככל האפשר.

א(ב) החליט קצין התגמולים שהתובע זכאי לתגמול או להכרה כנכה כמבוקש, יודיעו לו על כך   מיד בדואר רשום.

(ג) החליט קצין התגמולים שהתובע אינו זכאי לתגמול או להכרה כנכה כמבוקש, יודיע לו על כך בדואר רשום ויציין את נימוקי החלטתו.

                        31א. (א) הכיר קצין-תגמולים בחייל משוחרר או בחייל בשירות קבע כנכה, אך טרם נקבעה לו דרגת-נכות, רשאי הוא, מדי חודש בחדשו עד שתיקבע לנכה דרגת-נכותו, להורות כי יינתן לנכה מאוצר המדינה מילווה בסכום שיקבע לפי כללים שבתקנות; נקבעה דרגת-נכותו יראו את המילווה ככספים ששולמו לו על חשבון תגמולים.

                        (ב) עלה סכום המילווה על סכום התגמולים המגיעים לנכה עד לתאריך קביעת דרגת-נכותו, יחולו על העודף הוראות סעיף 16.

                        32. (א) הזכות להגיש בקשה לפי סעיף 30(א) או (ב) מתיישנת כתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירותו הצבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכותו, אולם אם הנכות נובעת ממחלה ששר הבטחון קבע לגביה בתקנות תקופת-התיישנות ארוכה-יותר - תתיישן הזכות כתום אותה תקופה.

                        (ב) הזכות להגיש בקשה לקצין-תגמולים כדי להוכיח, שנתמלאו התנאים האמורים בסעיף 2 תתיישן תוך ששה חדשים מיום הקביעה האמורה באותו סעיף, או תוך שנה מיום תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון) , התשי"ד-1954, הכל לפי התאריך המאוחר יותר.

                        (ג) זכותו של נכה מכוח שירות כמשמעותו בסעיף 1(3) להגיש בקשה לתגמול, לא תתיישן אלא כתום שנה מיום תחילתו של חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (תיקון) , התשי"ד-1954.